- מָרְוְו׳
- מָרוּתָא, מָרְוְתָא, מָרְוְו׳ch. sam( מָרוּת f. (מָר) authority, dominion), authority, dominion (v. מָרְוָא). Targ. 1 Sam. 1:11 (v. מוֹרָה II). Targ. Ez. 16:9 מַרְוָתָא ed. Wil.; a. fr.Gen. R. s. 55 (play on מֹרִיָּה) אתר מרוו׳ דעלמא ed. Wil. (oth. ed. מרותא) the seat of the dominion of the world, v. preced.Pl. מַרְוָותָא, v. מָר.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
